הלוואה שעושה כסף והלוואה שעולה כסף

הלוואה שעושה כסף, הלוואה שעולה כסף.

איך לנתח בין סוגי האשראי השונים בעסק ולהבין את העלות והריווחיות מכל אחד מהם.

לכסף אין ריח. את זה כולנו יודעים עוד מהזמן שאספסיאנוס קיסר (שלו משויך הביטוי) החל לגבות מיסוי על שירותים ציבוריים. בעלי עסקים קטנים שלעיתים משמשים גם כסמנכ״לי הכספים של העסק (והתפעול, השיווק, המכירות…) נוטים להסתכל על סך כל האשראי שהם לוקחים כחטיבה אחת. כל בעלי העסקים (לפחות הרציניים שבהם) יודעים לצטט במדיוק את סך האובליגו שלהם וכך זה גם משתקף בדוחות השנתיים, ובדרך כלל גם ללא ביאור.

האם זה נכון להסתכל על כל המימון כחטיבה אחת? האם הייתם מסתכלים על כל המלאי שאתם רוכשים בלי להבדיל בין המוצרים השונים? מה שולי הרווח מכל אחד מהם, מה זמן המדף וכו׳? בוודאי שלא. אותו הדבר בנוגע לאשראי. אשראים והלוואות שונות תומכים בפעילויות שונות ולא ניתן לנתק מהזיקה בין האשראי שנלקח לשימוש שלו ומכאן לריווחיות שלו.

במדריך זה ננסה לסקור הלוואות ספציפיות מסוגים שונים ולהבין מדוע הן ייחודיות באובליגו, מה העלויות שלהן וכיצד להבין את הריווחיות שלהן.

אשראי כנגד בטוחה ספציפית:

בדרך כלל יכול להיות אשראי כללי לעסק, להקמת עסק, להרחבת עסק או אף לרכישת עסק נוסף ולהתפתחות. מדובר בדרך כלל באשראי לזמן ארוך, כך שההשקעה שגם היא מניבה פירות אחרי תקופה בינונית וארוכה (בדרך כלל) תותאם לתקופת האשראי. היות וככל שתקופת האשראי יותר ארוכה כך משולמי סכומי ריבית גבוהים יותר, רצוי שהתקופות תהיינה חופפות, ובכך ניתן להשיג תשואות מקסימליות על ההשקעה מבלי לשלם ריביות עודפות. ניתן אומנם לפרוע אשראי בפרעון מוקדם במקרים מסוימים אך הדבר ילווה בעלויות פרעון מוקדם שעשויות להיות יקרות מאוד. נכסים מסחריים ונכסים למגורים הם הבטוחות המובילות בישראל במקרים כאלו ואשראי שכזה אמור להיות האשראי הזול ביותר שעסק יכול להשיג לצד אשראי כנגד פיקדון נזיל..

אשראי כנגד פקדון נזיל:

בדרך כלל מדובר במצבים בהם בעלי החברה/העסק מחזיק בפקדון נזיל בחשבונו הפרטי, וזה משמש כבטוחה לאשראי שהעסק מקבל. כאן הפסיכולוגיה היא גורם משמעותי בהתנהלות. התחושה של בעל העסק היא שלאחר שחסך את הכספים בחשבונו הפרטי, כך זה צריך להשאר. זה נכון שכאשר הפקדון הוא סוג של חיסכון ארוך טווח או קרן השתלמות עם תשואה טובה לאורך זמן או קופת גמל נזילה. מה אם מדובר בפקדון שקלי שבמקומותינו בשנים האחרונות נושא תשואה אפסית לחלוטין?או אז, שווה ורצוי לשקול הזרמת הפקדון הפרטי לעסק, שכן הלוואה מבעלי העסק היא לבטח זולה יותר מהלוואה מכל גורם מימוני אחר כמו בנק, או חברת אשראי. גם כשעושים את השיקול של האם לא כדאי שהוצאות המימון יחולו על העסק, עדיין העסק משלם את מרבית ההוצאה (בניכוי המס), ואילו במתכונית של הזרמת הפקדון הפרטי לעסק, העסק נמנע לגמרי מתשלום הוצאות המימון בגובה הפקדון, ומשאיר רווח גדול יותר בידי בעל המניות בסוף השנה.במצב שהפקדון נמצא בעסק עצמו קרי- בחשבון החברה, אין בכלל מקום להשאיר את הפקדון בריבית אפסית ולקחת הלוואות בריבית של 5-8 אחוזים, ממש טעות!! חייבים להזרים כספים נזילים של העסק לפני לקיחת הלוואות.

אשראי כנגד מכונה:האשראי כאן די דומה לאשראי כנגד בטוחה, אלא שכאן מדובר בסוג של קו ייצור חדש או מכונה ספציפית שלעתים מחליפה כח אדם ויוצרת יעילות בעסק, ולעתים מדובר בהרחבת העסק או בהחלפת מכונה לדגם חדיש יותר וכו'. גם כאן תיפרס ההשקה וכנגדה גם ההלוואה לתקופה ארוכה. המיוחד במכונה או ציוד אחר דומה, שהציוד מופחת על פני זמן בהתאם לתקנות חשבונאיות וגם בהתאם להוראות מס הכנסה.הדבר נועד על מנת להתאים את מקורות ההכנסה הצומחות מהמכונה על פני תקופת השימוש בה, ועל כן בדרך כלל נראה כאן הלוואות לזמן ארוך ולעתים אף לתקופות של 10-15 שנה בהתאם לאופי המכונה או הציוד.ציף הנמל אעו שדה התעופה ועודהריבית תהיה גבוהה יותר בשל תקופת הזמן הארוכה, אך יש  ציוד ומכונות שאורך החיים שלהן יכול להגיע ל-15 ו-20 שנה ואף יותר, ולכן חשוב מאוד לא לרתק מקורות הון או אשראי המיועדים לפעילות שוטפת ושנראים לכאורה זמינים בזמן מסויים, אלא להשתמש במקורות אשראי שמותאמים למשך חיי הציוד החדש. בתחום זה ישנם גורמי מימון וקרנות מימון שזה עיקר עיסוקם, ויכולים להציע אשראי לזמן ארוך בשיתוף גורמים בינלאומיים או בנקים לפיתוח, שמקבלים סיוע מגורמים כלכליים מדינתיים ובינלאומיים, כגון הבנק העולמי, או קרנות אירופאיות לפיתוח תעשייתי ועוד. הריבית תהיה גם זולה יותר מהריבית המוצעת על ידי מוסדות של בנקים מקומיים. גם צריך לזכור שמקורות ההון של בנקים מקומיים יהיו בדרך כלל מוגבלים מבחינת אורך החיים שלהם (למעט הלוואות לדיור), ולכן התקופות המקובלות המוצעות על ידם הינם סביב 10-12 שנה. עלויות אשראי זה הן בינוניות שכן הבטוחה עצמה ״נחשבת״ פחות בעיני הגוף הממן.

אשראי ייבוא:

אשראי ליבוא הינו אשראי ספציפי ומתייחס לא רק לעלות המוצרים המיובאים במחיר שהם נרכשו מהספק בחו"ל אלא לכך מתווספים עלויות הובלה, מכס, תשלומים שונים לחברת האוניות ולרציף הנמל או שדה התעופה ועוד. האספקה אורכת זמן תלוי בסוג המטען ואמצעי ההובלה וכתוצאה מכך, העסק צריך לקחת בחשבון את תכנון המלאי שלו, בעוד שבדרך כלל הספק בחו"ל דורש תשלום מזומן, בניגוד לספק מקומי שבדרך כלל מוכר בתנאי אשראי של מספר חודשים. לכן אשראי עזה חייב להיות מותאם מבחינת תקופת האשראי ועלויותיו לסוג המוצרים המיובאים, משך חייהם והרווחיות הנובעת מהם. יש גם להבחין בין אופי המוצרים המיובאים שהם סוג של יבוא מחזורי, לבין יבוא חד פעמי או אד-הוק הזדמנותי שיש בו רווחיות מיוחדת ויוצאת דופן. בכל מקרה תקופת האשראי של יבוא נעה בין 6-12 חודשים ואמורה להסתיים עם הגעת המוצרים אוט חומרי הגלם לבית העסק בארץ ומכאן למכירה ללקוחות ו/או לייצור.לעתים משתלב מימון כזה עם המימון הבא של מכירה ללקוחות באשראי ו/או ייצור מוצרים באמצעות חומרי הגלם שיובאו, ואז מדובר בתהליך ארוך יותר של יבוא, ייצור/מכירה, ומכירה, ואשראי לקוחות, זה יכול לעתים להיות מחזורים של שנה ואף יותר, והמימון צריך להיות מותאם למחזורי הייצור והמכירה, במקום להתעסק כל מספר חודשים עם מימון מחדש שנושא עלויות נוספות, מסמכים חדשים, עמלות הקמה חדשות, ואף התעסקות גוזלת זמן ומשאבים. אשראי זה יחסית יקר להלוואות האחרות וצריך לבחון האם בראייה שנתית הרווח בגין המינוף והגדלת הייבוא לעומת עבודה עם ההון העצמי נטו משתלמת.

אשראי דוקומנטרי:מדובר בשלב מקדים לשלב אשראי היבוא ובדרך כלל מדובר בסוג של ערבות פיננסית להבטחת ההזמנה שהוזמנה, כך שהספק בחו"ל יכול להתחיל בייצור ההזמנה. זה יכול להיות עבור ייצור מכונה ספציפית שזמן ייצורה אורך זמן, זה יכול להיות עבור הזמנת סחורה שיש לייצרה בתהליך לא קצר והספק בחו"ל רוצה להבטיח את התשלום עבור הסחורה במידה וייצר אותה. כמובן שעם סיום הייצור ומשלוח הסחורה היבואן בארץ צריך לעמוד בתנאי תשלום שנקבעו במכתב האשראי הדוקומנטרי על מנת לקבל את הסחורה. לעתים מדובר בסחורה שנשלחת בחלקים או בסדרות, ואז מכתב האשראי עומד לכל תקופת ההסכם ובתקופה זו משלם היבואן את המשלוחים שנשלחים אליו בחלקים על פי ההסכם שנקבע מראש בין הצדדים.הוצאת מכתב אשראי מתאימה למקרים של קשר חדש עם ספק בחו"ל, ו/או שהספק בחו"ל רוצה וצריך להשתמש במכתב זה כבטחון עבור הבנק המממן שלו לקבלת אשראי לטובת ייצור הסחורה שאליה  גם הוא צריך להיערך ברכישת חומרי גלם, גיוס עובדים וכו'.מכתב אשראי כזה מקובל גם בעיסקות טרנזיט, עיסקות בהן הסחורה לא עוברת כלל בישראל או במקום שהוצא מכתב האשראי, אלא עוברת ממקום שבו מיוצרת/נרכשת הסחורה למקום אחר בגלובוס שם נמצא רוכש הסחורה, שאין לו יכולת לממן כזה מכתב אשראי אך עדיין מעוניין לרכוש סחורה זו שיש לו קהל לקוחות שמעוניין לרכוש אותה.עלות מכתב אשראי יכולה להיות יקרה כמעט כמו ערבות פיננסית ועשוייה להגיע ל-5% ואף יותר מסכום האשראי. זאת בגלל אופיה וסיכויי המימוש שלה, ולכן גם המחיר יהיה יקר יחסית וגם הבטחון שיידרוש מוציא המכתב.צריך לזכור שבאותה מידה שאשראי כזה מקובל ליבואן שמזמין סחורה, גם יצואן שמוכר לחו"ל יכול לקבל מהלקוח שלו בחו"ל מכתב  אשראי דוקומנטרי שמבטיח הזמנת סחורה שהיצואן בארץ מייצר או מוכר, ואז היצואן יכול להשתמש במכתב כזה כבטחון לאשראי שהוא יבקש מהגורם המממן שלו בארץ, למטרת מימון המשאבים עבור ההזמנה שהולך לייצר